עשרים אלף משגיחי כשרות – 18 פקחי בנייה

יש לדרוש מספר פקחי בנייה כמספר משגיחי כשרות.

כתבה של לי ירון בהארץ, 8.5.2016:

שיעור פועלי הבניין שנהרגים בישראל כפול מהממוצע במערב.

דו"ח ממשלתי קובע שב-2015 בלבד נפצעו כ-50 אלף עובדים ונהרגו 54 בתאונות עבודה בארץ. המדינה מוציאה מיליארדים בשנה לפיצוי הנפגעים, אך במניעת התאונות מושקעים מיליונים בודדים.

שיעור תאונות העבודה הקטלניות בענף הבניין בישראל הוא כפול ויותר מהממוצע באיחוד האירופי. כך עולה מדו"ח של משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי, שמתפרסם היום (ראשון). בדו"ח נבדקו מספר מקרי המוות בענף הבניין בשנת 2013, בארה"ב וב–17 ממדינות האיחוד האירופי. נמצא כי רק בפורטוגל ובקפריסין המצב גרוע יותר מאשר בישראל. כך, בעוד מספר ההרוגים השנתי הממוצע באיחוד האירופי הוא כשישה פועלי בניין מתוך מאה אלף, בישראל השיעור הוא כ–13 מתוך מאה אלף. ב–15 השנים האחרונות נהרגו בישראל 480 פועלי בניין.

המסמך, שסוקר את תאונות העבודה בכל המשק, קובע שב–2015 בלבד נפצעו כ–50 אלף עובדים בתאונות עבודה בישראל. 54 עובדים נהרגו באותה שנה — 63% מהם בענף הבנייה. בשנים 2011–2014 נפצעו בתאונות עבודה בארץ יותר מ–95 אלף עובדים.

בדו"ח נחשף גם הנזק הכלכלי הכבד שנגרם למדינה בגין פיצוי נפגעי תאונות העבודה: ב–2015 בלבד שולמו יותר מ–4.5 מיליארדי שקלים לנפגעים. מבדיקת "הארץ" עולה כי בשש השנים האחרונות שולמו יותר מ–24 מיליארד שקלים לנפגעי תאונות עבודה. כ–60% מהתאונות הללו קורות בענף הבנייה.

גובה התשלומים עולה בכל שנה, והסכום אינו כולל הוצאות עקיפות נוספות מנזקים הנגרמים למקומות העבודה בעקבות התאונות. "אובדן ימי העבודה כתוצאה מהתאונות הללו נאמד במעל לשני מיליון ימים בשנה, ואובדן הפריון למשק נאמד במיליארדים רבים נוספים", נכתב בדו"ח.

בהשוואה בין הסכום שמוציאה המדינה על תאונות העבודה לסכום שהיא משקיעה במניעתן מצטיירת תמונה עגומה עוד יותר. ועדת אדם, שהוקמה על ידי שר התמ"ת לשעבר שלום שמחון, קבעה בדו"ח שפרסמה ב–2014 כי המדינה משקיעה במניעת תאונות עבודה פחות מ–1% מהסכום שהיא מוציאה על התאונות הללו. כך, למשל, ההשקעה במניעת תאונות הסתכמה ב–2011 ב–85 מיליון שקלים, בעוד ההוצאות על התאונות היו 3.5 מיליארדי שקלים. לפי דו"ח הוועדה, שבחנה את תחומי הבטיחות בעבודה והבריאות התעסוקתית בישראל, הוצאות המדינה על תאונות עבודה, כולל הוצאות עקיפות, מגיעות לכעשרה מיליארדי שקלים בשנה. מנתונים עדכניים יותר שהעביר משרד הכלכלה עולה שהמשרד משקיע כ–90 מיליון שקלים בשנה בתחומי הבטיחות בעבודה, בין אחוז לשניים מההוצאות בגין תאונות עבודה.

על המסמך שמתפרסם היום חתומות ראש מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה, ורדה אדוארדס, ומנהלת אגף נכויות במינהל המחקר והתכנון במוסד לביטוח לאומי, רבקה פריאור. כותבי הדו"ח מתגאים בכך שבין 2011 ל–2015 ירד ממוצע הפצועים וההרוגים בתאונות עבודה במשק בכ–7% ובכ–25% בהתאמה. עם זאת, במסמך מחושב גם ממוצע חמש־שנתי של ההרוגים — שמצייר תמונת מצב שונה ואופטימית פחות. הממוצע נמצא במגמת עלייה מתמדת, וכותבי הדו"ח מציינים במפורש כי הנתון הזה אמין יותר: בין השנים 2006 ל–2010 נהרגו 53 עובדים בשנה בממוצע, ובין 2011 ל–2015 עלה הממוצע לכ–60 בשנה. "במרבית הפרמטרים קשה לזהות התנהגות עקבית בהשוואת הנתונים בין שנה לשנה, ולפיכך נכון לבחון את המגמות בראייה רב־שנתית", נכתב במסמך.

בקואליציה למאבק בתאונות בניין טוענים כי הצגת הנתונים בדו"ח מטעה, בפרט בנוגע להרוגים בתאונות עבודה. "העלייה בממוצע של מספר ההרוגים משקפת את ההזנחה ודלות המשאבים שמשקיעה המדינה במלחמה בתאונות העבודה בכלל ובענף הבנייה בפרט", מסרו ל"הארץ" מהקואליציה. לדבריהם, "אין דבר הממחיש זאת טוב יותר מהעובדה שהשקעות המדינה — ובכלל זה התקציב המוקצה למניעת תאונות עבודה — מסתכמות בפחות מאחוז (לפי דו"ח ועדת אדם, ל"י) מההוצאות על תאונות עבודה במשק, המפורטות בהרחבה בדו"ח".